קריאת כ"ו פסוקים בליל שישי

א סיון תשפ"ה | 28/05/2025 | 19:55

א.
בליל ששי בקומך ממטתך, אחר חצות תקרא עשרים וששה פסוקים הנדפסים בספר "חק לישראל" שהם כנגד הפנים של הוי-ה דב"ן. ויכוין בצירוף אחד מי"ב צירופי ההוי-ה והוא "והיה", וניקוד ד' אותיותיו כולן בחיריק, בניקוד אות ש' שניה של הששי כזה וִהִיִהִב. ויקראם פעם אחת מקרא בלא תרגום.

ב.
אם יודע בעצמו שאינו יכול לקום קודם עלות השחר כדי לקרות עשרים וששה פסוקים הנ"ל, אז יקרא אותם קודם שישן בתחלת הלילה. אמנם אם שכח או נאנס ולא קרא העשרים וששה פסוקים לא אחר חצות ולא קודם חצות, אז יקרא אותם ביום הששי קודם שיאמר הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום.

א.

כן כתב האר"י ז"ל שער הכוונות (דף סא ע"ד), שער המצוות (פ' ואתחנן דף לד ע"ב) וזה לשונו: "בליל שישי תקרא כ"ו פסוקים מן הפרשה עצמה, אותם שאחרי כ"ו פסוקים הראשונים" ע"כ. בן איש חי (ש"ב פ' לך לך אות י), כה"ח (סימן קלב ס"ק ו).

ודע כי יש ענין גדול וצורך גדול לקום בחצות לילה בליל שישי יותר משאר הלילות כי לימוד התורה בלילה הקדושה הזאת היא בכלל ההכנות לכבוד שבת, וכמו שכתב בספר הקדוש "דבר בעתו" (ח"א דף מה ע"א) וזה לשונו: עוד צריך להזהר לעסוק בתורה בליל שישי יותר משאר לילות, וכן באשמורת, וכן ביום גם כן יעסוק בתורה, כדי שיהיה היום מקודש בשלש קדושות מחשבה דיבור ומעשה וכו', והדיבור הוא עסק התורה בקול ג"כ, כדי שיהיה כלי ומושב וכסא לתוספת הנפש רוח ונשמה המתוספים בשבת, לזה רמז והיה ביום השישי והכינו וגו' ורמז את אשר יביאו והיה סופי תיבות תורה, שיעסוק בו ג"כ בתורה, והיה משנה אותיות נשמה וכו' עי' עליו.

ג.

כן העיד המקובל רבנו יצחק חזקיה שרעבי זצ"ל בן הרש"ש וראש מקובלי בית אל (סידור הרש"ש ח"א) שכך היה מנהגו של אביו הרש''ש לקרוא הכ"ו פסוקים פעם אחת מקרא בלבד ע"כ. וכן משמע מפשט הלשון של מהרח"ו בשער המצוות "כ"ו פסוקים מן הפרשה עצמה" היינו כפשטם פעם אחת, וכן הוא בספר "דברי שלום" במנהגי "בית אל" (סימן כט) וזה לשונו: בליל שישי לומדים הכ"ו פסוקים פעם אחת מקרא דוקא, שכן העיד הרב החסיד הח"י בשמ"ש ז"ל שכן ראה שנהג הקדוש מורינו הרב מור אביו ש"ש זלה"ה לקרותם פעם אחת בלא תרגום, עכ"ל. ועיין בן איש חי (שם), ובחיד"א ז"ל במחב"ר (סימן קנו אות ו) ובכה"ח (שם). ודלא כמ"ש הרב פלאג'י ז"ל בספרו כה"ח (ס' כ"ז אות א) לקרא שנים מקרא.

ה.

בן איש חי (שם), וכתב ששלח להרב הגאון מורינו ר' אליהו מני נר"ו שנתפשט המנהג בעיר הקודש תבנה ותכונן, דאם לא למד עשרים וששה פסוקים בלילה, אומר אותם פעם אחת מקרא קודם קריאת שנים מקרא ואחד תרגום. ועיין כה"ח שם. וכתב בספר כה"ח פלאג'י (שם) וזה לשונו דאפילו בא לקרות אחר שהאיר היום לא יקרא התרגום, ומדבריו של הרב מחזיק ברכה בקונטרס אחרון לא משמע הכי דזיל בתר טעמא דאין תרגום בלילה. ואם האיר היום אם רוצה לקרות בתרגום אימא דאין קפידא עכ"ל. מיהו היות ודעת הרש"ש זיע"א לקרוא הכ"ו פסוקים רק מקרא ולא תרגום גם ביום יקרא מקרא דווקא וכדמשמע מבן איש חי, ותול"מ והיע"א.